כמעט מישלן בבודפשט

אתחיל בחלק הפחות טוב – חזרנו מבודפשט. החלק היותר טוב – לא הפסקנו לאכול.

את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש דווקא לערב האחרון שלנו בבירת הונגריה, אותו בילינו במסעדת המלון המפורסם Four Seasons, אשר נקראת KOLLAZS, שזה קולאז' בעברית.

תפריטים
תפריטים.

אמנם אכלנו סלייס פיצה מתנור לבנים בדרך למסעדה, מה שלא מנע מאיתנו לבחון את התפריט – שאינו מתומחר בשמיים בכלל – ולהזמין 4 ראשונות, מנה עיקרית אחת ושלושה קינוחים.

לאחר ההזמנה הגישו לנו את לחם הבית, לחם מחמצת, בליווי 2 סוגי גבינות שעושים במקום. אחת היתה גבינה לבנה עם פפריקה ושאר תיבולים, והשניה גבינת קוטג' (קוטג' די פופולארי כאן) עם מעין תיבול קארי. נחמד, פציח, אבל לדעתי יכלו להגיע לטעמים הרבה יותר טובים. מזל שזה לא העיד על שאר הארוחה.

קערה-מלח-צדפה
קערה-מלח-צדפה

קערת מלאה במלח אטלנטי, עליה שוכבת צדפה ובתוכה זוג סקאלופים צרובים, מונחים על פירה סלרי, קוביות אננס וגילופי אספרגוס.

סקאלופ צרובים כמו שצריך, פירה מתקתק שמקבל חיזוקים מהאננס, מנה ראשונה מצויינת שלא צריכה יותר כלום ממה שהוגש. טעים, כיף, בשרני ובדיוק במקום.

להלן המנה הראשונה השנייה:

עושר.
עושר.

אז ככה. קודם כל פרזנטציה מעולה. על הצלחת יש לנו את העצם של המח עצם, ממולאת בבשר שור בבישול ארוך, עליה הונח המח-עצם עצמו, עם נגיעות של קרם חזרת לבנה וצנון, בצל ירוק ובצד טורטייה שהוכנה במקום.

אני באופן אישי מת על מח עצם, השף בחר לשלב אותו עם זנב שור מה שהיה שילוב מצויין. גם המח עצם עצמו הוצא מהעצם בשלמותו ולא היה בחתיכות, מה שמעיד על טכניקה טובה של הטבחים, החזרת הלבנה לקחה את הביס לטעם עמוק ומר במידה מצויינת, הבצל ירוק והצנון נתנו פרשיות והטורטיה את ההתפצחות לביס. מנה מעולה, גם בפרזנטציה (תמיד כיף לי לקבל מח עצם ממולא), גם בצבעים וגם במגוון מרקמים. כיף כיף כיף.

רברב אותי (מלשון רוברב).
רברב אותי (מלשון רוברב).

סלט תותים. אחרי שתי מנות חמימות דאגנו להתרענן עם הסלט, שהיה גדוש בכל טוב ובמגוון של ירקות ויהלומים. קיבלנו צלחת גדולה עם בייבי עלי תרד, תותים טריים, עלי אנדיב, אספרגוסים לבנים וירוקים, גבינת עיזים, קראמבל אגוזי לוז וסלק, רוטב תותים וחתיכות רוברב.

אז קודם כל, אננס שלם בבודפשט עולה 3 יורו, האספרגוסים נמצאים כאן בכל פינה וגם הרוברב. המסעדה באמת לוקחת את חחומרי הגלם המקומיים ומשתמשת בהם בחוכמה. מאוד אהבתי. בכלל כמעט ולא יוצא לי לאכול רוברב, והוא היה נוכח כאן בסלט וגם בקינוח. תשאירו מקום. אל תתרברבו.

סלט טעים מאוד, לי היה חסר קצת לקבל טעמים שהולכים לכיוונים קיצוניים יותר, כאילו הרגיש שהטעם די מינימלי – הגבינה לא שומנית מספיק, הרוטב לא מתוק מאוד, והיה חסר לי סיבים מתפצחים, אבל ללא ספק היה טעים מאוד ושי-לי התענגה עליו בטירוף. הרוברב כאן הגיע לאחר שעבר השרייה בנוזל מתוק כלשהו והיה מעולה. התרעננו ולכן נמשיך למנה הבאה – טרין כבד אווז.

טעים. צבעוני. בריוש כהילכתו.
טעים. צבעוני. בריוש כהילכתו.

מנה קלאסית עשויה היטב פלוס פלוס. טרין כבד אווז שהוגש לצד שני בריושים מ ע ו ל י ם (כמה אני אוהב בריוש טוב), קומפוט של רוברב (מוטיב חוזר), תפוחים קרוצים בעיגולים קטנים, וג'לי של elder flower – המלצר קרא לזה ויולט, בגדול הטעם דומה לענבים עם יותר טעם פרחוני, נתקלתי בזה בקינוח קוריאני דווקא פעם, מאוד מאוד טעים. מורחים על הבריוש, קצת מלח אטלנטי, חתיכה של תפוח… באמת לא צריך יותר. פשוט מנה טובה.

לעיקרינו. לעיקרית. בהתחלה תיכננו להזמין את הברווז, אבל אחרי שיחה קצרה עם המלצר הלכנו לכיוון אחר שלא אכלנו בחיים – Venison. בשר צבי.

img_20160511_211602

אז כן, אכלנו לראשונה בשר צבי. הוא הגיע במידת MR, מבושל בסו-וויד (בישול בוואקום). המנה הגיעה עם פירה ברוקולי, ברוקולי בתנור, אספרגוס לבן על הפלנצ'ה, קראמבל לוז וסלק, סלק מוקפץ ביין אדום וברד פודינג מושחר. (מי שרוצה לדעת למה הברד פודינג מושחר – אז ככה – שאלנו את המלצר מה זה הטעם הזה שאנחנו לא מצליחים להבין בתוך הברד פודינג, והוא אמר אחרי לבטים קצרים עם עצמו שזה דם. הופתענו, אני יודע שבתחרויות סאן-פלגרינו למשל אסור לבשל עם דם, אבל זה מה שהיה.)

הבשר היה נהדר, רך, לעיס, הטעם לא הזכיר לי משהו שאכלתי בעבר, היה לו באמת טעם יותר "חייתי" אם אפשר להגיד דבר כזה. גם כאן קיבלנו את הקראמבל לוז וסלק, שבעצם הסלק נותן את הצבע האדמדם והלוז את הקראמבל עצמו, שילוב של הבשר עם הקראמבל ומעט מלח נתן ביס לתפארת וממש התענגנו עליו.

בשלב הזה, אחרי שכבר אכלנו לא מעט, הגענו לתפריט הקינוחים. האישה שלי קונדיטורית, מה שאומר שאין דבר כזה שלא מזמינים משהו. אחרי קצת צ'יטצ'ט עם המלצר האדיב, הבנו שהמלון מארגן לו שהייה ב Four seasons בעמאן שבירדן, ואחר-כך הוא מגיע ללילה בתל אביב. אז החלפנו פרטי פייסבוק והבטחנו שנמליץ לו על המסעדות הכי טובות. ככה יצא שהזמנו 3 קינוחים, ואפילו קיבלנו אחד OTH.

לפני הכל אני אציין שהקינוחים עולים 1800, לא, לא שקל, אלא במטבע המקומי פוריינט. דהיינו 6 יורו, ובשקלים – בקושי 30 ש"ח. שזה כלום, פשוט כלום, והקינוחים לא מיניאטורים או משהו, להיפך – מכובדים, בכמות נדיבה, יפיפים וטעימים. להלן הסרייה:

img_20160511_215302
פרנץ' טוסט, תותים וגלידה.
ענן מרנג בקרם רוברב.
ענן מרנג בקרם רוברב.
על חשבון הבית - טארט מלא בכל טוב.
על חשבון הבית – טארט מלא בכל טוב.
סופלה כמו בספרים של פעם.
סופלה כמו בספרים של פעם.
כדור גלידה משוקולד ולרונה. כי הרגשנו שהיה חסר משהו...
כדור גלידה משוקולד ולרונה. כי הרגשנו שהיה חסר משהו…

זהו.

היה מטורף, ואנחנו בהחלט חוזרים לשם בנובמבר בטיסה הקרובה לבודפשט (אוהבים את העיר מאוד).

לינק לאתר המסעדה – אתר המסעדה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט