Wineberg – בצל הסערה + הפתעה

Wineberg – בצל הסערה + הפתעה

יום שלישי, 6/1/15, והימים הם ימי תחילת הסערה הגדולה.

אחרי איזה עניין בתל-אביב, אני וחבר טוב קפצנו ל Wineberg ברחוב בן-יהודה. מסביבנו רוחות נועזות ובתוכנו רעב כבד.

עד השעה 19:00 יש כל מני טאפאסים ב 20 ש"ח, וגם כל מני אלכוהול במחיר זהה (ג'ין וטוניק, בירה, יין…). התפריט באווירה ברצלונאית, עם כריכים, ראשונות ועיקריות מעניינות מאוד.

אני הזמנתי ניוקי א-לה-רומנה וקציצות סרטנים, ומוטי הזמין כרובית וכריך רוסטביף עם קולסלאו. הוא מת על הקולסלאו שלהם והדגשנו למלצרית את האהבה שלו לסלט.

1-ניוקי
ניוקי, ארטישוק, אגוזים, שומים ועוד – חגיגה

הניוקי והכרובית הגיעו מהר, הניוקי יצא מהתנור והיה רותח וטעים. הוא היה בעצם שכבת פולנטה דקה/עבה עם ארטישוק וכל מני דברים שעשו נעים בפה – שומים, שרי, אגוזים, בצל ירוק… מאוד נחמד. הניחוח של הכל היה למיטב זכרוני (שבוע לאחר הביס) גבינת עיזים.

הכרובית היתה צלויה בתנור וחיממה את הלב, פשוט כרובית. כרובית פשוטה. טעים מאוד, ועל הדרך הזכיר את המשפט של אייל שני: "כרובית שנמסה אל תוך עצמה". (https://www.youtube.com/watch?v=JVbnTHZE7ws)

3-moti
היופי בטשטוש – חצי רוסטביף ושליש כרובית.

מוטי טרף את הרוסטביף שלו, משום מה לא טעמתי מהמנה שלו, אבל כמו שאני מכיר אותו הוא יודע להעריך רוסטביף טוב. הקולסלאו אם שאלתם, היה מצויין, ודווקא ממנו כן טעמתי. מת על המילה הזו – קולסלאו… כנראה מאז שאדיר מילר שירבב אותה לאיזה פרק ברמזור בעונה הראשונה. קולסלאו.

קציצות סרטנים על צ'אודר תירס וג'ינג'ר, עם חלמון ביצה
קציצות סרטנים על צ'אודר תירס וג'ינג'ר, עם חלמון ביצה

קיבלתי בינתיים את המנה שלי, 4 קציצות עם חלמון באמצע והכל שוחה ברוטב צהוב. מקסים! הקציצות היו טובות, טעם של סרטנים כפי שהובטח, והיה כיף לשבור את החלמון ולאסוף אותו עם כל ביס. לקציצות היתה מעטפת דקה וטובה שהשאירה אותן רותחות ואכלתי אותן ממש רבעים-רבעים. את הג'ינג'ר לא יותר מדי הרגשתי, ומה שפחות אהבתי היה התירס שהרגיש מקופסא, לא שאני מתנגד, אבל הייתי מעדיף אותו לא כיחידות שלמות אלא טחון וצף עם הכל. זה לא הוריד מהכיף של לאכול את הכל עם כף ולנגב את האמ-אמא של הצלחת כך שלשוטף הכלים לא תהיה עבודה. באתי לקראתו.

ועכשיו הפתעה. תעשו את עצמיכם מופתעים כאילו לא ציפיתם – נשארתי קצת רעב. מה זה קצת? קצת אומר שהמלצרית גירתה אותי כשתיארה ספיישל של פיצה עם בק-בייקון. אז ברור שלא חשבתי פעמיים והזמנתי את הפיצה, להפתעת כל הסועדים. אז קבלו אותה – את הפיצה שהשביעה אותי כבר מהביס השלישי, אבל הייתי חייב לסיים…

pizza
פיצת בייקון עם עגבניות ומוצרלה. ריר ריר ריר.

איזה ריח! אחח, כמה שלא יחרטשו את המושג "מנחם" במאסטר-שף, באמת שבצק זה דבר מנחם ובמיוחד כשבחוץ נופלים עצים. מסקנה? כשהעצים נופלים ואין עתיד באופק – תזמין עוד מנה, ורצוי עם בייקון.

הקישוטים הירוקים הוסיפו שבירה בין ביס לביס, ואני בצעד לא שגרתי אכלתי את הפיצה עם סכין ומזלג (שוב, להפתעת הסובבים), פשוט כי הייתי עייף באצבעות והיא היתה חמה מאוד.

אין מה להגיד, בעצם יש הרבה מה להגיד, הפיצה מצויינת. כנראה שאני לא מכיר את המונח back-bacon אבל לי זה הרגיש כמו בייקון "רגיל", מה שהפריע לי הוא שהוא לא טוגן קודם ולכן לא היה קריספי כמו שאני באופן אישי אוהב, אלא נכנס לתנור ולאפייה עם הפיצה, מה שגרם לו כמובן קצת להתבשל אבל עדיין לא קריספי כמו שבא לי שיתפוצץ בפה. ניחא. לאט לאט היא התחסלה לה, והבטן שלחה אותות מצוקה של "די, עוד צריך לנסוע היום לירושלים, תנוח". יציאה טובה.

עוד ניסיתי להתחכם עם הקיבה ושאלתי את המלצרית על הקינוחים, אבל לא היה משהו שהלהיב אותי (מודה, פחות מתלהב מקינוחים) וויתרנו.

היה טעים, יש עוד מה לטעום במנות הטאפאס, סה"כ נהנינו מאוד. האווירה טובה, יש כמה איזורים (ישבנו בחוץ) וכוכים נעימים בפנים. אלכוהול לא שתינו אלא רק אספרסו כפול ארוך, שיחזיק אותי ערני לטיסה חזור. כלומר לנסיעה חזור.

לא ציינתי שהמקום הוא גם בר-יין, אכן עם מבחר נחמד וגדול.

Wineberg בן יהודה 106, תל אביב.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט